רות מוצאת חן בעיני בועז – איך יודעים זאת?
בועז מַגיע אל השדה שלו, ורואה את רות, אשר מְלַקֶטֶת (אוספת) שיבולים יחד עם העניים.
כיצד ניתן לדעת שהיא מוצאת חן בעיניו?


באמצעות הלֶקֶט ניתן לראות את החֶסֶד הגדול (המעשה הטוב) של רות כלפי נעמי ושל בועז כלפי רות. לכן, לא מפתיע שהמילה המנחה בפרק זה היא לְלַקֵט.

רות המואבייה מלקטת שיבולים בשדה של בועז.
מתוך אתר מקראנט

מדוע בועז נותן לרות יחס מיוחד?
רות מופתעת מהיחס המיוחד של בועז. היא שואלת אותו מדוע הוא מתייחס כך אליה, על אף שהיא נוכרייה (זָרָה, בת לעם אחר)? בועז עונה לה שהוא מעריך אותה על שהיא עשתה הרבה למען נעמי, ושהוא מקווה שאלוהים ישלם לה את מה שמגיע לה.

נעמי מתרגשת לגלות שהבעלים של השדה הוא בועז. מדוע?
הכמות הגדולה של השעורים, אשר רות מביאה, מפתיעה את נעמי. אך לאחר שהיא רואה גם את הקלי (גרגרי השעורה המבושלים), שנשארו לה מן הארוחה עם בועז, נעמי מבינה שמישהו עשה לרות חסד גדול (מעשה טוב). כאשר נעמי מגלה שזה בועז, היא מתרגשת מאוד. היא מברכת את אלוהים שהוא לא עזב אותה ולא הפסיק לעשות חסד לה ולמֵתִים שלה – האיש שלה (אלימלך) ושני הבנים שלה.
מדוע נעמי מתרגשת? – היא מבינה שבועז הוא הסיכוי שלה ושל רות לשנות את המצב הקשה שלהן. בועז הוא בן המשפחה של אלימלך, ולכן הוא יכול "לִגְאוֹל" את האדמות של המשפחה, ולהקים שוב את שם המשפחה של המתים – אלימלך ומחלון.

לגאול את האדמות ולהקים את השם של אדם מת – מה זאת אומרת?
גְאוּלַת אֲדָמָה – אם אדם מוכר את האדמה שלו (כי הוא עני, והוא זקוק לכסף, כדי להתקיים), קרובי המשפחה שלו צריכים לקנות בשבילו חזרה את האדמה. המטרה היא שהאדמה תישאר בידיים של הבעלים המקוריים. קניית האדמה על-ידי קרוב המשפחה נקראת גְאוּלַת אֲדָמָה, כלומר: האדמה "מִשְׁתַחְרֶרֶת" מן הידיים של הקוֹנֶה, וחוזרת אל הבְּעָלִים שלה. (ויקרא כה, 25)
הֲקָמַת שֵׁם הַמֵת – אישה אַלְמָנָה, שאין לה ילדים, יכולה להתחתן עם האח של המת, ולהוליד ילדים, כדי שהם ימשיכו את המשפחה של האיש המת. חוק זה נקרא יִיבּוּם.
נעמי יודעת שבועז יכול לקיים את 2 המִצְווֹת – גאולת האדמה וייבום של רות. אמנם בועז אינו אח של אלימלך, אך הוא בן המשפחה שלו.

מה ניתן ללמוד על רות מפרק זה?

1.	חֲרוּצָה – כאשר רות מגיעה אל בית לחם, היא מיד יוצאת ללקט שיבולים, בלי לחכות שנעמי תאמר לה. והיא מלקטת כל היום, ללא מנוחה כמעט (פסוקים 2, 7). ובסוף היום רות חוזרת אל נעמי עם כמות גדולה של שעורים, אשר מספיקה להן למספר ימים.
2.	עוֹשָׂה חֶסֶד – (מעשים טובים) – רות עושה חֶסֶד גדול לנעמי, כאשר היא מציעה לצאת ללקט שיבולים לבדה. כך הכבוד של נעמי לא ייפגע, כאשר היא תהיה עם העניים, המלקטים שיבולים בשדות של זרים.
3.	צְנוּעָה – לאחר שבועז מביע כלפיה הערכה על שהיא עוזרת לנעמי, רות עונה בצניעות רבה, ומתעלמת מן הדברים הטובים, שבועז אמר עליה. רות קוראת לו "אדוני", ומציגה את עצמה כ שִׁפְחָה שלו. בכך היא מדגישה שהוא האדון והיא מקבלת את מקומה כאישה ענייה הזקוקה לעזרתו. דוגמה נוספת: בזמן שהקוצרים אוכלים, רות מתיישבת בצד ולא במקום בולט. כך מודגש גם שרות, הצנועה, תמיד נמצאת עם הנערות הקוצרות ולא עם הנערים.
4.	מכירה תודה (מודה על הטוב שהיא מקבלת) – לאחר שבועז מראה כלפיה יחס מיוחד, רות יורדת על ברכיה ומשתחווה לו, ושואלת בהפתעה מדוע היא זכתה לקבל יחס כל כך מיוחד, היא הרי אישה זרה ולא מישראל. מעשה זה הוא סימן לכך שרות מכירה תודה לבועז על כל הטוב שהוא נותן לה, ושרות אינה מאמינה שהטוב הזה באמת מגיע לה.

מילה מנחה
מילה מנחה היא אמצעי ספרותי מוכר מאד בספרי המקרא. מילה או שורש החוזרים מספר פעמים בקבוצת פסוקים. החזרה מדגישה מסרים ורעיונות הנמצאים בטקסט. שפחה
אישה שהיא עבד